מינוף הוא מצב בו עסק לוקח הלוואה לצרכי פעילותו השוטפת ו/או לצרכי השקעה נוספת בעסק, כאשר תוצאת המהלך מניבה לעסק רווח נוסף.
לשם המחשה:
ניקח לדוגמא עסק המפעיל חנות בגדים אחת.
החנות רוכשת מלאי בגדים, מעסיקה 3 עובדים, משלמת דמי שכירות, נושאת בעלויות שכר ובעלויות אחרות.
מחזור ההכנסות החודשי – 100,000 ₪.
סך הוצאות החנות – 70,000 ₪.
הרווח החודשי – 30,000 ₪.
בשל ביקוש רב לבגדים ומאחר ואין מספיק מקום על מדפי החנות, החנות אינה מצליחה לספק את כל לקוחותיה ותמיד נמצאת במצב של חוסר בבגדים נדרשים.
בעל החנות מתכנן לפתוח חנות נוספת שניה בעיר.
לשם כך עליו יהיה לגייס 3 עובדים, לשלם להם משכורות, לרכוש מלאי בגדים, לשאת בהוצאות שכירות ובהוצאות אחרות.
לצורך פתיחת החנות השניה בעל העסק צריך הלוואה מהבנק לצורך רכישת מלאי ולצורך מימון ההוצאות שיווצרו בחנות השניה החדשה.
בעל העסק מגייס הלוואה מהבנק הנושאת ריבית חודשית של 10,000 ₪.
בעל העסק פותח חנות נוספת שניה הזהה בפעילותה לחנות הראשונה – למעשה משכפל את החנות הראשונה.
גם בחנות השנייה:
מחזור ההכנסות החודשי – 100,000 ₪.
סך הוצאות החנות – 70,000 ₪.
הרווח החודשי לפני הוצאות הריבית לבנק – 30,000 ₪.
בשלב זה הבנק דורש את תשלום הריבית בסך 10,000 ₪.
הרווח הנקי של החנות השניה לאחר תשלום הריבית – 20,000 ₪.
מה קיבלנו ?
למעשה בעל העסק שיכפל את פעילותו העסקית.
במקום חנות אחת יצר שתי חנויות זהות בפעילותן.
החנות הראשונה – מרוויחה לחודש 30,000 ₪.
החנות השניה – מרוויחה לחודש 20,000 ₪ (לאחר תשלום ריבית של 10,000 ₪ לבנק).
מסקנה:
לקיחת הלוואה בנקאית אמנם יוצרת הוצאות ריבית, אולם עדיין בעל העסק הצליח להפיק ממהלך זה רווח נוסף לעסק.
למעשה העסק מינף את עצמו – לקח הלוואה ויצר פעילות כפולה המניבה רווח גבוה יותר לעסק.
לתשומת הלב:
בדוגמא שלעיל:
כל זמן שהוצאות הריבית נמוכות מהרווח העסקי הנוצר בחנות הראשונה בסך 30,000 ₪ – המהלך כדאי.
כל זמן שהוצאות הריבית גבוהות מהרווח העסקי הנוצר בחנות הראשונה בסך 30,000 ₪ – המהלך איננו כדאי.
באם הוצאות הריבית בחנות השניה שוות לסך של 30,000 ₪ – העסק אדיש לגבי לקיחת או אי לקיחת הלוואה מהבנק – מצב המוגדר כ"נקודת איזון".
אנו עומדים לשירותכם בכל עת.
בברכה,
צחי יונה, רו"ח
M.A In Accounting
(הכותב הינו הבעלים של חברת דגש פיננסים – ניהול כספים בע"מ)
